פסק-דין בתיק ת"ק 012237/02

1.         התובעים, בעל ואישה, הגישו תביעה כנגד הנתבעת, חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "הדר") וכנגד הנתבע - סוכן הביטוח שלהם (להלן: "הסוכן") וזאת בגין תגמולי ביטוח המגיעים להם, לטענתם, בעקבות אובדן תכשיטים .

2.         התובעים היו מבוטחים, במשך שנים רבות אצל הדר, באמצעות הסוכן, וזאת בפוליסות לביטוח מבנה ותכולת דירתם.

במסגרת הביטוח בוטחו גם תכשיטים וזאת במסגרת פרק הביטוח "כל הסיכונים".

בפוליסת הביטוח לתקופה שמיום 1.9.00 ועד ליום 31.8.01 (להלן: "הפוליסה") סכום הביטוח של התכשיטים הועמד על סך של 13,607 ש"ח . בהתאם למוסכם בין הצדדים הועמד שווי התכשיטים במסגרת כל הסיכונים, עד לסך השווה ל - 20% משווי התכולה דהיינו, סך של כ - 51,000 ש"ח .

מסתבר כי ביום 3.12.99, נשלח לביתם של התובעים סוקר מטעם הדר אשר נתבקש להעריך את מבנה הדירה ותכולתה.  הסוקר  העריך  את  ערך  התכשיטים בסך של 77,600 ש"ח.

הסוקר נשלח על ידי מי מהנתבעים ומבלי שהתובעים פעלו בענין.

לאחר עריכת הדו"ח הומצאה הערכה ל"הדר" ול"סוכן" אשר המציא לתובעים עותק מההערכה. מסיבה שלא הובררה הערכה אבדה בהדר ועל כן הפוליסה הונפקה מבלי שנעשה עדכון בהתאם להערכה שנעשתה. 

3.         מקרה הביטוח אירע ביום 8.4.01 . התובעת נטלה עמה את התכשיטים וזאת לאירוח לליל הסדר בבית אחותה באשדוד. מששבו התובעים לביתם גילו כי התיק ובו התכשיטים לא נמצא עמם. מיד לאחר האירוע מסרו התובעים הודעה על כך למשטרת השרון ובמקביל לאחות התובעת אשר כל חיפושיה, כמו גם חיפושי משטרת אשדוד, לא העלו דבר.

רק לאחר קרות מקרה הביטוח הוברר לתובעים כי סכומי הביטוח לא עודכנו על ידי הדר בהתאם להערכת הסוקר ועל כן שילמה הדר לתובעים פיצוי בסך של 20,559 ש"ח בלבד וזאת לאחר ניכוי ביטוח חסר והשתתפות עצמית.

הסך הנ"ל שולם על ידי הדר כסכום שאינו שנוי במחלוקת .

4.         התובעים הגישו תביעתם זו כנגד הדר וכנגד הסוכן. התובעים טענו כי סכומי הביטוח לא עודכנו כתוצאה ממחדל של הדר או של הסוכן אשר לא טרח לעדכן את הדר בתוצאות הסקר ולהעבירו אליה. כן נטען, כי הסוכן הוא שלוחה של הדר וידיעתו של הסוקר הינה כידיעתה של הדר ואין יכולה להתחמק ממנו, גם אם לא צוין מפורשות בפוליסה.

התובעים הוסיפו וטענו כי פרק כל הסיכונים על פי הפוליסה התקנית (תקנה 23 לתקנות הפיקוח על עסקי ביטוח - תנאי חוזה לביטוח דירה ותכולתה), כפוף לביטוח חסר (אלא לגבי כל פריט ופריט באופן פרטני ולא גלובלי) ולפיכך טעה השמאי בחושבו ביטוח חסר וטעתה אף הדר בקבלה הצעתו זו.

התובעים פנו לסוכן בדרישה לפצותם אולם בסופו של דבר המשא ומתן שנוהל ביניהם בעניין זה  לא עלה יפה .

התובעים תובעים את הפרש תגמולי הביטוח בסך 11,038 ש"ח כשסכום זה צמוד ונושא שילוש הריבית ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 885 ש"ח .

5.         הנתבעים הגישו כתב הגנה במשותף ובו טענו, בין היתר, כי התובעת סירבה לשתף פעולה עם החוקר שמונה על ידי הדר וכן לא הסכימה להיבדק בפוליגרף. רק בעקבות לחץ מסיבי שהפעיל הסוכן על הדר נאותה, האחרונה, "... לוותר לענין אמינות התובעת ובסופו של דבר אישרה הנתבעת תשלום כפי שנקבע על ידי השמאי".

לעניות דעתי, מוטב היה כי הנתבעים לא היו מעלים טענה זו בכתב הגנתם .

תביעת התובעת הינה תביעה כנה וכך גם הייתה עדותה בפני. אין מקום כי אוסיף ואפרט בעניין זה שכן שוכנעתי כי גם הנתבעים הגיעו למסקנה זו בביהמ"ש בעת מתן עדותה של התובעת.

6.         מסתבר כי, הסוכן, ליווה, כאמור, את התובעים במשך 27 שנים וכל אותה עת הם נתנו בו ובמיומנותו  את אמונם המלא.

אומנם, התובעים קיבלו לידיהם את הפוליסה וייתכן אף עיינו בה, אולם הם סמכו על הסוכן כי הוא יודיעם האם ומה עליהם לעשות, כפי שנהגו הצדדים במשך כל השנים. הסוכן לא חלק על טענה זו של התובעים.